אסטרטיוט

אִסְטְרַטְיֹוט, אִסְטְרַטְיֹוטָא, אִסְטְרַטְיֹוטֵיסm. (στρατιώτης), prop. soldier, later Roman officer (D. C. Gr. s. v.); attendant. Y.Shek.V, 49a; Cant. R. to III, 6, end אסטרטיג (corr. acc.). Y.Keth.I, 25c top טיוס … (corr. acc.).Pl. אִסְטְרַטְיֹוטִין. Targ. 1 Chr 18:6 (v. however Targ. 2 Sam 8:6). Tanḥ. Haăz. 2, read: באו א׳ the officers came to meet the king.אִסְטְרַטְיֹוטֹות. Y.B. Kam.IV, 4b top ששליח המלכות שני א׳ (read ששלחה) the Roman governm. sent two commissioners. Y.Ned.XI, 42d bot. אסטרטיות; v. אִסְטְרַטְיָא II.